אחד מכם גבי ליטמנוביץ, מורה למדעים בהרצליה כתב לנו: “אין ספק שהסגר וסגירת בתי הספר העמידו אותנו בפני סיטואציה חינוכית לא מוכרת לגמרי. למערכת שלא חוותה שינויים גדולים, לפחות בעשרות השנים האחרונות מדובר על מצב חדש – אי וודאות מוחלטת.

לא מדובר רק על הצד הטכנולוגי, איזו מערכת נוחה יותר לשימוש, שגם זה יכול להיות עניין לא פשוט לחלק מהמורים, אלא על העיקר – אין מלמדים דרך מסך ? נשמע פשוט, אז זהו, שלגמרי לא. זה משהו שונה לגמרי מסיטואציה של כיתה בה האינטראקציה עם התלמידים היא מיידית פשוטה וברורה. נקודות בסיסיות כמו לשאול שאלות את התלמידים, מתי לתת לתלמידים לשאול שאלות, נראות לגמרי אחרת. לא, זה לא שיעור מתמטיקה בטלביזיה החינוכית שצולם במשך עשרות שעות.

זה גם לא שיעור מקוון באוניברסיטה שבו המרצה מדבר, ועוזר ההוראה שלו מתנהל מול הסטודנטים. גם ההנחיות שקיבלנו מהמשרד לא היו ממש ברורות. האם המוקד הוא להמשיך ולהחזיק את התלמידים במסגרת, שזה דבר חשוב כשלעצמו, או ללמד אותם נושאים חדשים – חשוב לא פחות… משיחות שקיימתי עם מורים ראיתי תפיסות שונות, וטוב שכך. לא כל מה שמתאים לאחד מתאים גם לשני. לי למשל “קפץ” מודל הכיתה ההפוכה שבו עיקר הלימוד נעשה בבית, ובכיתה (המקוונת) חוזרים על החומר. זה הסתדר לי ממש טוב עם התפיסה של להיות במסגרת לימודית. ואכן, התלמידים קיבלו לא מעט מטלות, כולל מבחני בית. ובכיתה – סימולציות, סירטונים (קצרים !!!) זוכים לעניין הרבה יותר מאשר דיבור שלי. אין ספק -תקופה מאתגרת שרבות עוד ידובר בה.” גבי ליטמנוביץ, עבד 30 שנה בתעשיית התקשורת בתפקידים שונים. בגיל 60 החל ללמד. וזו שנתו האחרונה במערכת לפני יציאה לגמלאות.